עין קאזאן - עין חייזר

בתוך כפר קמא הצ'רקסי מתחבא לו מעין מקסים שכולל הכל - בריכה גדולה, בית מעין קלאסי - בנין שאליו נאגמים המים וניתן להכנס אליו מלמעלה, פינות ישיבה ונוף משגע אל מול הר תבור.

תוסיפו לזה קצת מטעמים שקונים ברחבי הכפר, ויש לכם פיקניק מושלם עם טבילה מרעננת

חניה: יש חנייה מסודרת במקום

מקום בארץ: גליל תחתון מזרחי

דרגת קושי: קל.2 דקות הליכה מהרכב. נגיש (!)

עלות: ללא תשלום

תיאום מראש: אין צורך להזמין מקום מראש

הגעה: בוויז: עין חיזר

לחץ כאן לקישור לוויז

כפר כמא הינו אחד משני כפרי הצ'רקסים במדינה, ביחד עם ריחניה.

האזור היה נטוש ועזוב, והצ'רקסים התיישבו בו בשנת 1876. לצרכיהם נהגו תושבי המקום לשאוב מים ממעין ספסאף, שנובע מדרום לזרח לכפר כמא.

הואולם, המים ממעין ספסאף לא הספיקו לצ'רקסים, אשר עסקו בחקלאות ובגידול עדרים, והם החלו בחיפוש מקורות מים נוספים, במהלכם גילו נביעה של מי תהום גבוהים. הם קראו למקום עין קאזאן, שפירושו בשפתם "הסיר הגדול".

תושבי הכפר בנו בית מעיין בצורת מבנה חדר אשר בתקרתו פתח מוגבה, ומכסה ברזל הסוגר על הפתח כדי לשמור על ניקיון המים. המים הוזרמו אל בית המעין בצינורות.

המבנה תוחזק במשך שנים רבות ע"י משפחת קובלה מהכפר.

לעדרים נבנתה שוקת, ותושבי הכפר נהגו להובילם אל המעין, להשקותם ולתת להם לרבוץ אל מול הנוף המשגע.

בשנים האחרונות המבנה נזנח, אך לפני שנים מועטות שופץ המבנה מחדש, התווספו שולחנו פיקניק שונים (הכיפי שביניהם הוא ולחן אבן וסביבן סלעים גדולים לישיבה, והכל מעל הבריכה, תחת פרגולה לצל ואל מול הנוף.

תחת בית המעיין נסנתה בריכה גדולה בעומק של כ-60 ס"מ.

בסמוך לחניה נמצא שולחנות פיקניק מונגשים,

ואל הבריכה עצמה ניתן להגיע במדרגות או בשביל עפר מונגש באורך של כ- 120 מטרים.

הידעתם?

מי הם הצ'רקסים?

הצ'רקסים הם עם קווקזי המורכב מ12 שבטים ומתגוררים כיום בעיקר בצפון הקווקז ברוסיה, טורקיה ושאר המזרח התיכון. מרבית הצ'רקסים משתייכים לאסלאם הסוני.

מקורם של הצ'רקסים מן האזור הצפון מערבי בקווק, המישור ובו עמק הנהר קובאן, הזורם שם. הם התפתחו מהעם ה"חאתי" אשר חי אלפי שנים לפני הופעת הנצרות באזור.

הצ'רקסים חיו בקווקז עוד לפני כ-3000 שנה. רובם התפרנסו מרעיית צאן ומענפים שונים של החקלאות.

פיזורם של הצ'רקסים לאזורי-ספר נעשה כחלק מנסיונותיה של האימפריה העות'מאנית לחזק את גבולותיה, פוזרו הצ'רקסים לאזורי ספר ע"י הסולטאן הטורקי עבדול חמיד השני, אשר קיבל את הצ'רקסים תחת חסותו בשל היותם מוסלמים וראה בהם עם נאמן, ולכן פיזרן בטורקיה, סוריה, ירדן וישראל.

בישראל ישנם שני כפרים צ'רקסים מאוכלסים – ריחניה שבגליל העליון, וכפר כמא בגליל התחתון.

הם מהווים כ-0.06% מאוכלוסיית ישראל.